לאחר שהבנתי שבעצם אין מספיק עיסוק באופן שבו אנחנו מעצבים את הבתים הפרטיים שלנו באופן מדוייק ולאור העובדה שאנחנו לא באמת קושרים מספיק בין הצרכים המשפחתיים שלנו לבין העיצוב של הבתים שלנו ביקשתי לשוחח על כך עם מיכל דליות (סופר נני). מיכל שנענתה לאתגר מיד מתאחרת בפרק הזה ובו שוחחנו על הקשר בין עיצוב התא המשפחתי לבין עיצוב המרחב המשפחתי. מה הקשר בין גבולות בחינוך לגבולות של הבית? מה הקשר בין מרחב פרטי למרחב ציבורי בחינוך של ילדים ובעיצוב של בתים? האם הבית שלנו מהווה הזדמנות להתפתחות של הקשרים בין כל חלקי המשפחה או שבעצם העיצוב של המרחב מונע מאיתנו את היכולת ליצור ולהתבטא? אם הסלון מסודר מידי ? והמטבח לא נגיש איך אפשר לצפות מילדים להתנהל במרחבים הללו? אם לכל ילד יש חדר וכל ילד הוא נסיך איך ניתן להציב גבולות ומה קורה בבית שאין בו תור לשירותים? הרעיון של הקדשת מחשבה לאופן בו אנחנו מעצבים את המשפחות שלנו דומה מאוד לרעיון שיש להשקיע בעיצוב המרחב הפיזי שלנו ובעצם הבית שלנו הוא ההשתקפות האמיתית של האופן שבו אנחנו מעצבים את הקשרים המשפחתיים שלנו