זמן רב שחיפשתי מישהו, אומן, איש במה, שחקן שיסכים לשוחח איתי על המרחב של ההופעה. על המקום הזה שנוצר במפגש החד פעמי בין אומן קהל ומקום . איך נוצר הקסם הזה? מה נדרש שם בכדי שהקהל יהיה מוכן ללכת אחרי השחקנים להרפתקה ? להתמסר לחוויה ובעיקר להאמין שאנחנו עוברים למרחב אחר , להיות במרחב אחר למרות שכולנו במקום אחד . איך אפשר לקחת מקום חסר הקשר כמו אולם התאטרון שניראה בדרך כלל אותו הדבר עם קצת תפאורה שאולי מסייעת לתת הקשר ואולי בעצם לא קשורה לכלום ? איך אפשר להפוך אותו לחוויה שמנתקת אנשים מהכאן והעכשיו שלהם למקום אחר. מה נדרש מהשחקן ברמת ההנה שלו על עצמו ועל הקהל שלו ומה הכישורים שהופכים שחקן לשחקן טוב שיכול לארח את האנשים בתוך מרחב החוויה הזה ולהוביל אותם במסע?
האיש המדהים שהסכים לקחת אותי למסע בשיחה בת שעה היה תומר שרון איש עם קריירת משחק מפוארת וארוכה מאוד. קריירה מגוונת שנגעה בתחומי עשייה שונים ובזאנרים מגוונים. תומש מאלתר, תומר מזמר, תומש מצחיק, תומש בתאטרון הרפרטוארי , בפרינג' על המסך הקטן על המסך הגדול וגם בסדנאות הרצאות וסטנדאפ. תומש מארח אנשים ומוביל אותם כל פעם בסיפור מסגרת אחרת ובחוויה קצת שונה בעבורו ובעבורם.
בימים אלה פתח תומר שרון את התומשיה מרחב/ חלל להופעות סדנאות והרצאות בביתו ביפו והוא מערבב בין החיים הפרטיים לאומנות האירוח וההופעה. החלל הזה מתאים להופעות קטנות, סדנאות והרצאות- הצגות תאטרון - מופעי יחיד ומפגשים שונים עם קהל. במקום שהוא בית והוא הרחוב של יפו והוא בעיקר מכניס אורחים. אז כמובן שכל מי שמחפש מקום שכזה מוזמן לפנות ומי שמחפש חווית הופעה קצת אחרת - תתעדכנו אצל תומש זה כבר מתחיל לקרות בימים אלה